בגליון הקודם מקשה הר' מ.מ. מדוע בתניא פ"ג כשכותב אדה"ז חב"ד שבנה"א אינו מפרט את הפעולה ביחס לאלוקות להחכים באלוקות התבוננות באלוקות כו', ובמדות כותב אהבת ה' ופחדו ויראתו וכו', ובאמת קשה הרבה יותר שרבנו הזקן ממשיך ומבאר את פעולת החו"ב פעמיים, פעם אחת מה הן חכמה ובינה בכלל, ואחר כך איך זה ביחס לאלוקות, ובפעם הראשונה כשמתאר לידת המדות אינו כותב מדות סתם כמו חו"ב סתם, אלא כותב אהבת ה' ויראתו ופחדו.

ולכאורה נראה לומר שזה פשוט שכל ענין בנה"א הוא לאלוקות, החכמה חכמת אלוקות וכן הבינה והמדות, ואדה"ז לא בא בפרק זה לבאר תפקיד כל כח בנה"א, אלא ענין פרק ג' הוא לתאר את הנה"א, בפרט זה שנר"נ בנה"א כלולות כ"א מי' כחות, ובא בהמשך לפ"א שם שמביא שיש ב' נשמות, ומתאר את נה"ב שבישראל, ובפ"ב מביא את מקור נה"א ושיש בה בחי' נר"נ, ובפ"ג שנר"נ כלולה מי"ס, ובפ"ד ג' לבושים, וכ"ז תיאור הנה"א.

והנה בפ"ג מדגיש אדה"ז מאד את החלוקה והחילוק בין מוחין למדות ובלשונו, א. "הנחלקות לשתיים שכל ומדות" ב. "וכך בנפש האדם שנחלקת לשתיים" ג. "וחב"ד נקראו אמות ומקור למדות..המדות הן תולדות חב"ד" ד. "יסוד האש הוא בלב ומקור המים והליחות מהמוח".

ואכן בפרק ט' ששם מפרט אדה"ז תפקיד הפרטי דנה"א מובא: "תלת מוחין שבראש יהיו ממולאים מחב"ד שבנפש האלקית שהיא חכמת ה' ובינתו להתבונן בגדולתו אשר עד אין חקר ואין סוף". עכ"ל.

אלא שלפ"ז צריך ביאור מדוע גם באהוי"ר לא מביא סתם אהבה יראה וכו' ואנו נדע בפשטות שזה לה'.

ואוי"ל שאדה"ז מלבד מה שמבאר מהו תוכן הי' ספירות, רוצה לברר גדר בי' הספירות, שאף שנאמרים כענין אחד, עשרה שבאים זה אחר זה, מ"מ יש בהם חלוקה לשתים, ועם כל זה יש בהם המשכיות שמצטרפים לענין אחד, ובזה מביא החלוקה הגמורה בין מוחין למדות, ואפ"ל שבזה מרמז מש"כ על המדות ושבעת ימי הבנין (וכפי שהעיר עד"ז בהערה) שרק המדות הם בנין העולמות, וכמו שמביא במאמר איתא במדרש תהלים (י"ב תמוז תרנ"ג. נדפס בסה"מ תש"ח) שהמדות שהם לזולת הם בנין עולמות בי"ע משא"כ המוחין קדמו לעולם ויש גם במדות מה שבאים במורגש והן ביטוי של האדם משא"כ מוחין הם ענין בפ"ע שהאדם מבינם, ואולי ג"ז מרומז במש"כ חכמה בינה ודעת, ומידות הן אהבת ה' יראתו ופחדו ולפארו כו' שזהו כבר האדם לא כמו המוחין שהם קודמים לרגש האדם, וכמו בעולמות שהמדות הן העולמות והמוחין קדמה להם.

וזהו החלוקה והחילוק בין המוחין למדות, אך המוחין הם מקדימים למדות ויוצרים אותם, ואדה"ז מבאר בהמשך הפרק איך חו"ב יוצרים אהוי"ר ואיך דעת הוא קיום המדות וחיותן ולכן הם נחשבים כענין אחד של עשר שיש בהם קישור והמשכיות מאחד לשני וקיום כ"א תלוי בשני.