E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
יום הבהיר י"א ניסן - חג הפסח - תשס"ה
חסידות
בענין יראת העונש [גליון]
הרב פסח צבי שמערלינג
תושב השכונה

בהמשך לכל הנכתב בנדון זה בגליונות הקודמים, ועדיין לא נושענו בתירוץ המניח את הדעת, עלה בדעתי להציע ישועה פורתא, וכמובן שהוא בדרך אפשר על כל פנים.

בלקו"ש חל"ז בשיחת תזריע–מצורע מבאר כ"ק אדמו"ר זי"ע שזה שמפקיעים דין ראיית נגעים מפני דבר מצוה של המנוגע (חתן ורגל), מורה על גודל קדושת מעשה המצוה שלו, שהגם שעושה מעשי רשע ומפריד עצמו מכל דבר שבקדושה ולכאורה אינו שייך (במצבו זה) לענין של קדושה גלוי' – מכל מקום ה"דבר מצוה" שלו בכחו להפקיע דין ראיית נגעים (וטומאתם).

ובהערות 29 – 32 מאריך עוד בזה ומביא מבאר היטב או"ח סתקע"א (הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סוס"ג) דכל המעשים (מצות) שאדם עושה ותורה שלומד בעודו רשע בעו"ה מוסיף כח בקליפות עד שחוזר בתשובה ומוציא מהקליפה. ומוסיף ומביא מקו"א סק"א להל' ת"ת שם שאפי' להדיעה שהא דלעולם יעסוק אדם בתומ"צ אפי' שלא לשמה הוא רק כשמקיים המצוות, אבל אם לאו, עליו אמר הכתוב ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי – הרי זה רק בלימוד התורה, משא"כ במצוה לכו"ע ובכל אופן צריך לקיים מצות. ובהערה 32 מבאר שמזה שגם רשע שמוסיף כח בקליפות נצטווה ומחוייב לקיים מצות ה', שמצוה הוא לשון צוותא וחיבור, מוכח גם שבדבר מצוה שלו ישנה קדושת המצות. ויתירה מזו: קדושת המצוה מכניסה את האדם ברשות הקדושה, צוותא וחיבור עם הבורא.

נמצינו למדים שיתכן שמעשה מסויים מוסיף כח בקליפות, וביחד עם זה יש במעשה זה גופא גם קדושת המצוה, ומצווה האדם על זה, ועד כדי כך שמצוה זו מצוה ומחברת את האדם עם הבורא!

אם כן כבר לא יפלא שיתכן שעבודה מסויימת (יראת העונש) הוא מטוב שבנוגה, ועם כל זה, היא מצוה גמורה מן התורה (לאלו שלא שייכים לדרגות גבוהות יותר ביראה?), ויש בזה גם קדושה.

איך זה אכן שייך? אולי יש לומר בזה על פי מה שממשיך בהערה 32 שם משנ"ת כמ"פ בפי' מחז"ל "מתוך שלא לשמה בא לשמה", שב"תוך" ופנימיות כל איש ישראל ישנה כוונה לשמה (כפס"ד הרמב"ם (הל' גירושין ספ"ב) שכל איש ישראל רוצה לקיים כל המצות), והיינו דלא רק שהמעשה נעשה כתיקונו, אלא שיש בזה (עכ"פ בהעלם ובפנימיות) גם הכוונה "לשמה".

וכן יש לומר בנדו"ד, שאכן בחיצוניות יש כאן שלא לשמה (יראת העונש, מטוב שבנוגה), אבל בפנימיות יש כאן קיום מצות עשה דאורייתא וממילא קדושת המצות, מצוה מלשון צוותא וחיבור, ומצווה האדם על זה, ומכניסו עי"ז ברשות הקדושה, צוותא וחיבור עם הבורא.

בסגנון אחר: מצות יראת ה' בעצם בלתי מוגדרת (באיזה דרגת יראה מדובר), וישנם בזה ריבוי דרגות כמבואר בכ"מ. באיזה דרגה שהאדם רק ימצא מחוייב הוא במצוה זו, אבל יתכן שבדרגה נמוכה (ויתכן אפילו שהיא דרגת רוב בני אדם בדורותינו אלו) זה יהי' מטוב שבנוגה, ועכ"ז זה גופא הוא מ"ע מדאורייתא, וישנם דרגות גבוהות יותר שאז זה רק מקדושה. ועפ"ז יובן ג"כ מ"ש הרמב"ם בהל' תשובה שאין עובדים על דרך זה אלא עמי הארץ והנשים והקטנים, ואין זה סותר כלל למ"ש בהל' יסוה"ת. ודו"ק.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הגדה של פסח