E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ וירא - תשס"ז
שיחות
מנהג קריאה בס"ת בליל שמח"ת
הרב מרדכי מנשה לאופר
שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

בשיחת ליל שמחת תורה תשמ"ה ('התוועדיות תשמ"ה' כרך א' עמ' 366 ואילך) איתא: "מלבד גודל הענין דלימוד התורה ישנו גם הענין שצריכים להזהר ולשמור על כבודה של הספר תורה (ראה זהר חלק ג' עא, א) גודל החומר שבהוצאת ס"ת מארון הקודש ללא צורך..ואעפ"כ, מוציאים את כל ספרי התורה..ומטלטלים אותם..כדי לרקוד עמהם מסביב לבימה!

ובזה מתבטא המנהג דהקפות - לא לימוד בתורה, כי אם ריקוד עם ספרי התורה!

ומה שנהגו בכמה קהילות לקרוא בתורה גם בליל שמח"ת (דלא כמנהג חב"ד) הרי זה ענין בפ"ע, שכן, לאחרי הסיום דההקפות מכניסים את כל הס"ת לארון - הקודש ואח"כ פותחים שוב את ארון הקודש..היינו שזהו ענין ועבודה בפ"ע, ללא כל קשר ושייכות למנהג דהקפות שאינו קשור עם ענין של לימוד..שהשמחה דשמחת - תורה היא שמחה עצמית כו'".

ולכאורה צ"ב קצת סגנון ההנחה שהרי כ"ק אדמו"ר פתח בחומר הענין של כבוד הס"ת, ומסיים שמנהג דכמה ק"ק לקרוא בתורה בליל שמח"ת אין לו שייכות לענין ההקפות, ולא נזכר כלל השייכות שכן ישנם ביניהם.

דהנה, מנהג זה דהקריאה בליל שמח"ת (שנזכר ברמ"א סי' תרסט ס"א) אכן נקבע משום כבוד הס"ת - "אין לנו קריאה בתורה בערב זולת קריאה זו פעם אחת בשנה, ולאו משום דינא נקבעה לתכליתה ככל הקריאות, רק משום שהוציאו הס"ת להקיף הבימה חשו שלא יהי' הטלטול בכדי, לכן קבעו לליל זו קריאה" - שערי רחמים שער חי אות כה, ספר המטעמים דף לג בשם תוספות חיים, ועוד.

ומה שנאמר: "שזהו ענין ועבודה בפ"ע, ללא כל קשר ושייכות למנהג דהקפות שאינו קשור עם ענין של לימוד" הנה כנראה כוונת כ"ק שזהו פרט צדדי, ואף שזהו בגלל שהוציאו הס"ת, אבל אין לו שייכות לשמחת תורה עצמו [ואפילו לא לקריאת תורה רגילה (כנ"ל "ולאו..לתכליתה ככל הקריאות")] שענינה שמחה עצמית כו',

ולא באתי אלא להעיר כו'.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא