E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
כ"ד טבת - ש"פ שמות - תש"ס
שונות
אמירת יהי רצון אחרי איזהו מקומן
הרב נחום גרינוואלד
ניו דזערסי

בגלין תשפז האריך הרב"א שיחי' בגדר אמירת קדיש אחרי איזהו מקומן, ודן שם בדברי אדה"ז בסו"ס נד "אבל אחר איזהו, די בסיום תפלת יהי רצון". ומביא שם שב"חוברת לדוגמא" של המהדורה החדשה של קה"ת - ציינו על כך "סדר היום". ותמה מה ענין הציון לשם כי כל עיקר המבואר בסדר היום זה רק על עצם אמירת "יהי רצון" ולא בענין אמירת קדיש, עיי"ש.

ואין לי לתרץ דבריו, רק להעיר שמקורו של אמירת 'יהי רצון' נמצא כבר בסידור "רבי הירץ" שי"ל פעם הראשונה בשנת ש"ך (ואילו ה"סדר היום" נדפס בפעם הראשונה בשנת שנ"ט וינציה) ושם גם הנוסח המדויק, ואילו בסדר היום - נוסח ארוך יותר.

וכן מופיע ה'יהי רצון' בסידור רבי שבתי מפרעמסילא תלמיד הלבוש, שי"ל בדפוס בשנת שע"ז-ח1, וכל הפוסקים הביאו דבריו, (וכמבואר בהסכמת המהרי"ל להדפסת סידור רבינו, ש"החסיד בעל השל"ה ז"ל צוה להדפיס סדור שער השמים שלו עפ"י דקדוק של המדקדק הגדול מהרש"ש מפרעמסלא", והמהרי"ל ממשיך שם בנוגע רבינו עצמו: "גם רבינו נטה אחריו ברוב המקומות...", וצריך לעיין למי הכוונה, האם שנטה אחרי סידור רבי שבתי מפרעמסלא, או הכוונה לסידור שער השמים שנדפס על פי דקדוקו של רבי שבתי).

(אגב: מוזר שבמהדורת השו"ע של 'מכון ירושלים' מבלבלים בין סידור רבי שבתי מפרעמסלא המדקדק ופרשן, לבין סידור רבי שבתי מרשקוב תלמיד הבעש"ט, שערך את סידור האריז"ל. ראה שם סימן נד בעטרת זקנים אות א שמביא "כך כתב רבי שבתי", ומפענחים: "סידור האריז"ל בברוך שאמר". ודעת לנבון נקל שהעטרת זקנים שכבר נדפס בשנת תס"ב לא ראה את סידור רבי שבתי מרשקוב.

ומעניין, שעל דבר זה עצמו כתב והתריע ב'שער הכולל' בהקדמתו: "ואין זה סידור רבי שבתי אשר הובא ... בעטרת זקנים סימן נד ... שמחברו הי' ר' שבתי מפרעמסלא המדקדק, והי' זמן רב קודם ר' שבתי המקובל".

וכן ראה בט"ז סי' מו סק"ט שמביא בנוגע נוסח 'עד שלא נברא העולם': "אלא שמקרוב נדפס סידור אחד על פי מדקדק אחד…" וברור שם שהכוונה לסידור רבי שבתי מפרעמסלא ובמהדורה הנ"ל לא מציינים אליו).


1) אך כיום לא ידוע על אף עותק של סידור זה מדפוס ההוא, ולאחרונה הודפס הסידור מחדש מכת"י.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות