Haoros.com, haoros ubiurim oholei torah
Shiurim

יום הבהיר י"א ניסן - חג הפסח - תשס"ה

להורדת הקובץ

הלכה ומנהג

הטעם למנהגנו שלא לאכול מצה שלשים יום לפני פסח

הרב יוסף נמס

שליח כ"ק אדמו"ר - מעטערי, לואיזיאנא

ידוע מנהג חב"ד שלא לאכול מצה שלשים יום לפני פסח ובאופן שאפילו מצות שאינם כשרים לפסח לא אוכלים.

בלקו"ש חי"א ע' 293 כותב הרבי לאחד שהי' לו קשיים בבריאות "ובימים אלו שמתחילים כבר את המצה מיכלא דאסוותא שלכן יש ליזהר מאכילת מצה ל' יום לפני הפסח הרי יומשך גם לו רפואה קרובה...", ולכאורה מהו הסברת הטעם שהיות "שמתחילים כבר את המצה" שלכן נזהרים מאכילתה?

אולי אפ"ל על דרך החסידות: מסתבר לומר שאם מתחיל מיכלא דאסוותא מתחיל גם הענין של מיכלא דמיהמנותא (עי' היום יום ט"ו ניסן) והוא מתאים להאופן שרבינו מפרש התקנה ללמוד הלכות החג ל' יום לפני החג שהוא אינו רק דין פרקטי "לדעת המעשה אשר יעשון", אלא של' יום לפני החג כבר נמשך ומתפשט הארת והשפעת החג.

דהנה ידוע שאמונה היא כח מקיף וצריכים לחדור האמונה בפנימיות ע"י דעת–לימוד והתבוננות (עי' תו"א אוה"ת ודרושי רבינו על ואלה המשפטים), וזה הוא הדרך להמשיך האמונה בפנימיות כל השנה, אבל בליל הסדר כאשר "נגלה עליהם הקב"ה בכבודו ובעצמו" עצמות השייך לגשמיות, אז יש האפשרות להמשיך אמונה עליונה ביותר בפנימיות ע"י אכילת מצה (עי' ד"ה ששת ימים בלקוטי תורה שעל ידי אכילת מצה בפסח נמשך להאדם חיות לדעת את ה' ומתגלה אמונה פשוטה בנפש האדם ע"ד מארז"ל דכשתינוק טועם טעם דגן יודע לקרות אבא).

ומכיון שכבר מתחיל הארת הגאולה, המשפיע אמונה, ל' יום לפני החג נחוץ לימוד הלכות ומאמרי החג כדי לפרנס האמונה. בסגנון אחר כהקדמה להמשיך אמונה עליונה בפנימיות בליל הסדר ע"י אכילה גשמית, דבר שהוא למעלה מן הטבע, דורש הכנה רבתי של דעת והתבוננות כפשוטו בעניני החג. וכדי להדגיש נחיצות הלימוד ובאופן יחודי ובלעדי, שדוקא ע"י הלימוד ולא ע"י אכילת מצה ממשיכים לפני החג הארת החג בפנימיות, לכן נזהרין אז מאכילת מצה.

וראה חקרי מנהגים (להרה"ג ר"י גורארי') ע' קנא ובהנסמן שם ובפרט האגרות משה.


תוכן הענינים
גאולה ומשיח   
- לא בשמים היא בימות המשיח   
- הצפיה לגאולה בכל יום [גליון]   
לקוטי שיחות   
- השייכות דמגילת פורים לאסתר דוקא   
- מתי נתחייבו בקיום מצות ציצית   
- ביאורי כ"ק אדמו"ר בלשיטתייהו דחכמי ישראל   
- הקשר בין הפרשיות לבין מספרן בתורה [גליון]   
שיחות   
- "ביום השלישי" לפי' רש"י על המקרא   
נגלה   
- האם ילפינן מציאה מגט   
- מצות פרו ורבו   
- תפיסה ממרא קמא    
- מחלוקת הלל וחביריו בענין "כורך"   
- השפעת המזלות   
- אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך מי נדרת   
- ערכי (והקדשי) נכרים   
- בדין ד' אמות של אדם קונות לו   
- שתיק ולבסוף צווח   
- שיטות רש"י ותוס' באויר שאין סופו לנוח   
- קנין ד' אמות   
- ביאור כמה סוגיות ע"פ החקירה בגדר שליחות   
חסידות   
- החילוק בין לוחות הראשונות לבין האחרונות   
- בד"ה "ביום עשתי עשר" גו'   
- במאמר הנ"ל   
- יראת העונש   
- החילוק בין עשה ללא תעשה שבהתחלת אגה"ת [גליון]   
- בענין יראת העונש [גליון]   
- בענין יראת העונש [גליון]   
- בענין יראת העונש [גליון]   
- עמוד וחטא בשביל שתזכה לקיים מצות עשה [גליון]   
רמב"ם   
- שושן פורים שחל בשבת   
- נאמנות על פסלות בקרבנות   
- אימתי תורמין הדשן [גליון]   
הלכה ומנהג   
- אמירת א-ל ארך אפים   
- סדר עלי' לתורה   
- הנחת תפילין לאחר תפילת ערבית   
- הטעם למנהגנו שלא לאכול מצה שלשים יום לפני פסח   
- הידור מצוה - בדבר שיש בו הנאת הגוף   
- טעות בהזכרה בתפילה ובברכת המזון   
- טלטול כשיש בסיס לדבר האסור והמותר [גליון]   
- טלטול כשיש בסיס לדבר האסור והמותר [גליון]   
- נשים אין מדליקות נרות חנוכה בפ"ע [גליון]   
- בין אדם למקום או בין אדם לחבירו [גליון]   
- הדלקת נר חנוכה במקומות ציבוריים בברכה [גליון]   
- אין אדם לומר רוב חכמתו אלא בלילה [גליון]   
פשוטו של מקרא   
- "עם הארץ"   
- "לא תהי' אחרי רבים לרעות וגו'"   
- "ותען להם מרים וגו'" [גליון]   
- הזכרת משה ג' פעמים בפסוק [גליון]   
שונות   
- מילה בזמנה   
- יחודו של פרק בתהילים - פרק קד   
- בדברי הגמ' על כמות הכוכבים ביקום   
- תיקון לשון בשו"ע אדה"ז   
הגדה של פסח   
- אין מפטירין אחר אפיקומן   
- אחד חכם ואחד רשע   
- כרפס   
- יזהר שלא ישתה אחר אפיקומן   
- דיינו   
- דעת הרמב"ם ב"ושמרתם את המצות"   
- הערה בהגדה ש"פ דכ"ק אדמו"ר בענין חרוסת   
- אופן אחיזת הג' דברים בבדיקת חמץ   
- בדיקה במקום הברכה   
- הא לחמא עניא   
- הסיבת עני   
- הערה בביאורי רבינו להגש"פ   
- מתחיל בגנות ומסיים בשבח [גליון]   

דף הבית גליון נוכחי ארכיון
אודותינו תגובות שליחת הערה