Haoros.com, haoros ubiurim oholei torah
Shiurim

יו"ד שבט - ש"פ בשלח - תשס"ה

להורדת הקובץ

חסידות

מקור ל"חלק אלוה ממעל ממש"

הרב מרדכי מנשה לאופר

שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

תניא ריש פרק ב': "ונפש השנית בישראל הוא חלק אלוה ממעל ממש". ומציין כ"ק אדמו"ר (לקו"ש חל"א ע' 133 הע' 11): "תיבת "ממש" - מוסיף אדמו"ר הזקן על לשון הכתוב [איוב לא, ב]...".

בתיבה זו כוונת אדה"ז בפשטות לבאר שאין זו גוזמא אלא כן הוא ממש.

[וראה עוד פירושים בהנאסף ב'רשימות' כ"ק אדמו"ר לתניא קה"ת תשנ"ה ע' לד]. ולכאורה יש להצביע על דמות וכעין ראיה מקור לענין זה: בטור ובשו"ע סרכ"ד [וראה גם סדר ברה"נ לאדה"ז פי"ג ה"ח] נפסק "הרואה חכמי ישראל אומר בא"י אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו", משא"כ על חכמי או"ה "אומר ברוך . . שנתן מחכמתו לב"ו" והמקור הוא (כמ"ש הדרישה) "בגמרא וברי"ף ובכל הפוסקים כתוב אשר חלק" - דלא כגירסת הרמב"ם "אשר נתן",

[ועד"ז לענין מלכים - "על מלכי ישראל אומר . . שחלק מכבודו ליראיו ועל מלכי עו"ג אומר . . שנתן מכבודו לב"ו" (ראה ב"ח דלהלן: וע"ד זה הוא הפי' אצל המלכים)]

ובמגן אברהם ס"ק ד: שישראל הם חלק אלוה ודבקים בו לכן אומר שחלק.

ויתירה מזו הוא לשונו של הב"ח על הטור: "עוד נראה קרוב לומר שבישראל חלק להם מחכמתו חלק ממש מהכל היא חכמת תורתו שחלק להם פה אל פה . . גם חלק להם חלק גדול מסודות התורה . . מחכמתו עצמותו היא חכמת התורה שהיא כולה שמותיו של הקב"ה וכו' [מתאים למבואר בהמשך דברי אדה"ז בתניא שם].

ופירושו של הב"ח מצטרף לשני פירושים שהביא הב"י: א) מפני שישראל ההולכים בדרכי השם ועושי מצותיו הרי הם כחלק מהשם, אבל עו"ג רחוקים ממנו יתברך והם כמו שנותן מתנה מנכסיו שאינם חלק ממנו, ב) והר"ד אבודרהם כתב מפני שהחלק הוא כמו הצנור הנמשך מן הנהר שאפשר להרחיבו ולהגדילו . . משא"כ מתנה כי תלושה ופסוקה ובישראל כתיב (דברים לב) כי חלק ה' עמו כו'.

והלבוש (רכ"ד, ז) נימק זאת בכך שנפשות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד והרי הם כחלק מה'.

[וראה גם ט"ז שם: לפי שהם דבקים בו ית'].

והנה ההלכה שייכת לעולם המעשה. ומכיון שנימוק זה "חלק אלוה ממעל" - (המודגש במיוחד אצל הב"ח והמגן אברהם) משמש כבסיס להלכה בנוסח ברכה, הרי שפיר שזהו אכן "ממש" ולא רק גוזמא (או אגדה) וכו'. וק"ל.


תוכן הענינים
גאולה ומשיח   
- אוה"ע יתבעו שכר לע"ל בטענה שעסקו בתורה   
- מנין לתחה"מ מן התורה   
לקוטי שיחות   
- בדין לחם משנה   
- "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו"   
- לכאו"א ד' אמות בא"י - האומנם גם לפועל?   
- ציווי אברהם אבינו בברית מילה   
- בענין השמעת קול בתפלה   
- חילוקי הדעות בין יעקב ליוסף [גליון]   
שיחות   
- הסדר בפרש"י עה"פ אז ישיר   
- הוראה מסיפור חוני המעגל בדומה לדברי ר"א בן הרמב"ם   
נגלה   
- בדין שטר שנפל ליד דיין   
- בטעם חיוב שבועה במתניתין   
- תקנת שכנגדו נשבע ונוטל   
- הצורך לילפותא דרבי חייא קמייתא   
- ביאור בדברי הר"ן בדין רב חייא    
- בגדר חיוב רב נחמן בשבועה    
- לא תחמוד, לא תגזול - בדיהיב דמי   
- חיובי שמירה בהשומרים   
- גדרו של מס"נ אצל אלישע בעל כנפיים   
- ביאור הצ"צ בשיטת הרא"ש בענין תפיסה ברשות   
- "בעי ר' זירא" - שיטת הרמב"ם   
חסידות   
- דרושי תו"א לפ' בא   
- הערה באוה"ת פר' בא   
- הערות בביאור הרד"צ בד"ה והמשכילים תרל"ט   
- בהמשל דזריקת אבן   
- האוצר שניתן לאנשי החיל   
- מקור ל"חלק אלוה ממעל ממש"   
- בכל קראנו אליו   
- בענין יראת העונש [גליון]   
- בענין יראת העונש [גליון]   
- בענין יראת העונש [גליון]   
רמב"ם   
- בדין בגדי כהונה   
- אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה   
- אם נשים מברכין ברכת המזון   
הלכה ומנהג   
- סיטון, פירושו   
- יאוש בדבר שנאבד בביתו   
- פתיחת וסגירת דלת או חלון וכן שבירת עוגה שיש עליו צורה וכדומה   
- הכשרת כיריים בזמננו לפי שיטת אדמו"ר הזקן   
- נוסח הכתובה   
- חיוב נשים במצוות שבת ופסח   
- 'היום יום' ד' אלול   
- בגדר ברכת "צונאמי" - ברכת רעם סער ורעש   
- אכילת הפרי חדש בליל ב' דראש השנה - מיד לאחר הקידוש   
- חייב אדם להקביל פני רבו ברגל   
- חליבת בהמה בשבת ויו"ט   
- חובת האב להשיא את בניו   
- גדרה של קביעות סעודה - ב"לחם שאינו גמור"   
- נשים אין מדליקות נרות חנוכה בפ"ע [גליון]   
- אין עושין מצוות חבילות בק"ש [גליון]   
פשוטו של מקרא   
- "ואכלתם אותו בחפזון"    
- ברש"י ד"ה 'יהי' נביאך' [גליון]   
- מן הבא בידו   
- אבל שאולה   
- עפרון מלא ועפרן חסר   
- שרט לו שריטה בכותל [גליון]   
- "וישב אברהם אל נעריו" [גליון]   
שונות   
- עריכת הסידור ע"י אדמו"ר הזקן   
- אספקלריה   
- סיפורי צדיקים תורה הם [גליון]   
- סיפורי צדיקים תורה הם [גליון]   
- סיפורי צדיקים תורה הם [גליון]   
- הרחבת העניבה בהנחת תפילין [גליון]   

דף הבית גליון נוכחי ארכיון
אודותינו תגובות שליחת הערה