E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ וארא - תשנ"ט
הלכה ומנהג
בדין תחב כף חולבת לקדרה של בשר
הרב חיים שפירא
ר"מ במכון להוראה, תות"ל - מאריסטאון

ביו"ד סי' צד סעיף ג מבואר שאם תחב כף חולבת לתוך קדרה שיש בה בשר "אם יש שישים לבטל הכף הקדרה והתבשיל מותרים אבל הכף אסורה" וכתב ע"ז הש"ך בסק"ח "לדעת הרב בסי' צה סעיף ג אפי' לא הי' בקדרה אלא מים או שאר דברים אם הי' הקדרה בת יומא ונבלע מתחלה ע"י גוף הבשר, הכף אסור והכי קיימא לן". כלומר ששם פסק הרמ"א דקערות של בשר שהודחו ביורה חולבת אם שניהם בני יומן שניהם אסורים ולא הוה נ"ט בר נ"ט דהטעמים פוגעים בתוך המים ונעשים המים נבלה, וה"ה כאן אם הכף והקדרה הם בני יומן הוה ממש קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת דאסר שם הרמ"א.

והנה כתב הש"ך "ונבלע מתחלה ע"י גוף הבשר", וכתב ע"ז הגליון מהרש"א לאפוקי אם בלע ע"י כף. סקט"ז. ע"כ. כלומר לאפוקי אם נעשה הקדרה בשרי רק ע"י תחיבת כף של בשר, דאז לא נעשה הקדירה בשרי כלל דהוה רק נ"ט בר נ"ט כמבואר בארוכה בש"ך סקט"ו. וציין לש"ך סקט"ז ששם מבואר בהדיא "ודוקא כשהקדירה בלעה מתחלה הגוף הדבר בעין אבל אם בלעה ע"י כף וכה"ג נתבאר בס"ק שלפני זה". ושם מבואר דע"י כף הוי רק נ"ט בר נ"ט.

ולכאו' קשה לפרש כן כוונת הש"ך. דהרי עדיין לא נחית המחבר אודות הדין דתחיבת כף בקדירה חדשה. וא"כ אין הש"ך צריך להדגיש שדוקא אם נבלע ע"י גוף הבשר לאפוקי כף, הרי סתם קדירה של בשר פירושה שבשלו בה בשר? (ורק בסקט"ז צריך הש"ך להדגיש זה, שזה בא בהמשך לדין תחיבת כף בקדירה חדשה).

ויש לפרש כוונת הש"ך באו"א, ובהקדמה: דהנה הקשו המפרשים על הש"ך (ראה רעק"א ופמ"ג) הרי כאן מדובר שיש ששים נגד הכף, וכשיש ששים נגד הכף אז הכל מותר אך לדעת הרב בסי' צה בקערות של בשר שהודחו ביורה חולבת שאם יש ששים הרי אין המים נעשה נבלה והכל מותר. ואיך כתב הש"ך כאן שלדעת הרב שם, הכף אסור, הרי מדובר כאן שיש ששים נגד הכף.

ותירץ הפמ"ג (שפ"ד ס"ק ח) כמה תירוצים, ולבסוף כתב תירוץ אחר דכוונת הש"ך כאן הוא ע"פ מה שהביא בסי' צה דעת המהרש"ל לאסור נ"ט בר נ"ט בצלי' אף בדיעבד, דהוי' רק שני נותני טעם משא"כ דגים שנתבשלו שיש טעם שלישי, מהמים לדגים, ולכן כאן המים הם כמו נצלו ואסור אף בדיעבד עם כותח, ולכן אף שיש ששים נגד הכף, אבל הרי אין בהכף ששים נגד המים, ולכן הכף אסור. (וראה פמ"ג שם שהקשה שאף לדעת מהרש"ל האיסור הוא רק בכותח, ולא בכלי חלב).

והנה לפי שיטה זו דנצלו אסור, כתבו האחרונים (ראה חוו"ד צ"ה ד', גליון מהרש"א צ"ה א') דזה דוקא אם הבשר נצלה בקערה משא"כ כשהבשר נתבשל בקערה אז אפי' נצלה אח"כ הדגים הוי טעם שלישי כי הבשר נבלע בקדרה ע"י מים מלכתחלה. ולכן כתבו הראשונים דגים שנצלו בשפוד שצלו בו בשר, דאז דוקא אסור משא"כ אם נתבשל הבשר בקדרה.

וע"פ כל הנ"ל יש לפרש כוונת הש"ך שכאן הכף אסור רק אם נבלע מתחלה ע"י גוף הבשר דהיינו גוף הבשר שלא ע"י בישול דאל"כ הכף מותר דהמים הוה כבר טעם שלישי.

ועפ"ז יומתק שינוי הלשון בש"ך כאן להש"ך בסקט"ז דכאן כתב "ונבלע מתחלה ע"י גוף הבשר" ושם כתב "כשהקדרה בלעה מתחלה הגוף הדבר בעין" דכאן הנקודה שנבלע ע"י גוף הבשר דהיינו אע"פ שהוא בעין עדיין צריך שיבלע ע"י גוף הבשר שלא ע"י מים. ובסקט"ז הנקודה לאפוקי כף ולכן כתב "הגוף הדבר בעין" אע"פ שנבלע ע"י מים לאפוקי כף. (ואע"פ שגם שם לגבי באינו בן יומו המים הוה כמו נצלו וזה דוקא אם נבלע ע"י גוף הבשר לאפוקי ע"י מים, אבל שם זהו לשיטת הרמ"א שמתיר בנתלו בדיעבד, וכאן כותב הש"ך "והכי קיימא לן" דהכוונה לשיטת המהר"ל שאוסר נצלו בדיעבד).

Download PDF
תוכן הענינים
רשימות
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות